מכתב שסבתי כתבה כשהייתה בעיראק

מפה של מקומות בה סבתי עברה בהם.

View Larger Map

סיפור חיי סבתי יפה יצחק.

סבתא שלי יפה יצחק (כהן) נולדה בשנת 1933 כיום בת 75
,סבתא שלי נולדה בראש השנה, כיום סבתי גרה בבית שמש באותו
בית שגרה כשעלתה לישראל עם משפחתה. שם אמה של סבתי הוא סניורה ושם אביה הוא אליהו. יפה

נולדה בעיראק, בבגדד עם אחיה ושלושת אחיותיה והנה סיפור על עלייתה לישראל: סבא רבא שלי (אליהו כהן ,אבא של סבתי) נחשב למכובד בקהיליה היהודית בבגדד והיו לו יחסים טובים עם הערבים. כשמדינת ישראל הוקמה היחס של ערבים לקהילה היהודית השתנה ,הם התחילו לרדוף אותם ולהציק להם. וכך ורוב היהודים רצו לעלות לישראל!!! כשממשלת עיראק אישרה ליהודים לעלות לישראל הם אישרו לעלות רק ב-2 תנאים?!?! 1.שלא יקחו את רכושם ואת כספם.. 2.שהם לא עולים ישירות לישראל אלה טסים לקפריסין ומשם לישראל. כל הקהילה היהודית השאירה את הבתים ואת רכושם מאחור וברחו מהר לפני שיעצרו אותם.. כדי להבריח חלק מכספם הם החליטו לקנות תכשיטים יקרים ובכל מיני שיטות להבריח אותם. חלק הם שמו על הגוף ,חלק הם תפרו לבגדם וחלק הם הסתירו בנעלים. אליהו וסניורה (אמא של סבתי) עם שלושה הילדים (מאיר, יפה ושולה) הגיעו לשדה תעופה. סבתא יפה (סבתא שלי) הייתה בת 16 ואחותה הקטנה שולה הייתה בת 14, וכדי לקבל זכות לקחת מזוודת בגדים היה עליהם להיות בנות 18. אליהו שיחד בכסף ובתכשיטים את הפקידים כדי שירשמו את יפה ושולה כבנות 18. המשפחה טסה לקפריסון ומשם לנמל תעופה בלוד (כיום הוא נקרא נתב"ג) בנמל תעופה בלוד הכניסו אותם למחנה עולים ושם הם ישנו בצריפין כמה ימים. הפקיד הישראלי לא רשם לכל המשפחה את תאריכי יום הולדת אז סניורה אמרה שיפה נולדה בראש השנה. וכך רשמו לה את התאריך א' בתשרי. כששאלו אותם איפה הם רוצים לגור בישראל אחיה מאיר אמר שיש להם משפחה בירושלים ומשפחה נוספת ברמלה והוא ביקש לגור בינהם. הפקיד אמר שמקימים ישוב חדש ששמו בית שמש.!!! בהתחלה הם גרו במעברה ועבדו במפעלים שהקימו שם. במעברה יפה הכירה את סבי יוסף (ז"ל). סבא יוסף עבד במפעל מלט יחד עם מאיר ואחרי כמה זמן סבא יוסף ביקש להתחתן עם יפה ,הם התחתנו ונולד להם הבן הבכור דוד. כשדוד נולד הם קיבלו זכות לקבל בית בבית שמש בין ארבעת הראשונים. אחרי שעברו לגור בבית שמש נולדו להם עוד 6 ילדים (עופרה,עטרה ,איציק,ענת ,אלי ויואב.) כשאבי אלי האח ה-6-.